עורבני בהפתעה!

מספרים את הסיפור:

(קישור להדפסה)

מי גנב את הבלוטים?

עידו הקטן אוהב ללכת בכל יום לגינה אחרי הגן.

היום הוא הגיע לגינה עם אמא שלו ובזמן שהיא פטפטה עם חברות על הספסל, עידו הלך למחנה שלו בשיחים. עידו מאוד אהב לאסוף בלוטים, ובמחנה שלו היה לו אוסף של בלוטים שהוא שמר כדי לשחק בהם. באותו יום, כשהגיע למחנה, גילה שהבלוטים נעלמו! מי גנב לו את הבלוטים? עידו לא ידע, והחליט לגלות מי הגנב.

פתאום, הוא שמע קול שהזכיר לו קול של חתול צרוד "מיאו!". עידו הסתקרן וחיפש בעיניו אחרי החתול המסתורי אך לא ראה שום חתול בסביבה. רגע לאחר מכן שמע ציוץ עדין, כמו של דרורים. עידו הסתכל מסביב ולא ראה שום דרור! עידו לא הבין- מי היצור המסתורי שעושה את הקולות האלה?!

הוא חיפש באזור המחנה שלו ולא ראה שום חיה. פתאום, הוא הבחין בבוץ בצורה משונה. הוא התקרב ושם לב לעקבות של ציפור. איך הוא ידע שאלה עקבות של ציפור? הוא ראה שלושה קווים שהלכו קדימה, וקו אחד שהלך אחורה. לפי הגודל של העקבה הוא ידע שזאת לא ציפור דרור, כי הדרור הוא קטן… ואילו זו הייתה עקבה גדולה. עידו ניסה לחשוב – איזו ציפור זאת יכולה להיות?!

הוא המשיך לחפש מסביב ופתאום מצא… נוצה! זה כבר רמז של ממש. 

הנוצה הייתה מפוספסת בגווני כחול, אפור, שחור ולבן. ממש מיוחדת ונהדרת. עידו בחן אותה מקרוב ופתאום שמע קול ממש בענף מעליו, קול שהזכיר לו צווחה של עורב. "קרע! קרע!" הוא הסתכל למעלה וראה… עורבני!

העורבני ישב על הענף, התעופף במהירות למטה ודילג לכיוון מסויים מאחורי העץ.

עידו הסתתר מאחורי שיח והתבונן במעשיו המשונים של העורבני. הוא הבחין שהעורבני נובר עם המקור שלו באדמה, ושולף משם… בלוט! 

“אהה!” עידו חשב לעצמו, והתאפק לא לצעוק. “העורבני הוא גנב הבלוטים! הוא גנב לי אותם, והטמין אותם במחבוא משלו!”.

הוא המשיך לתצפת על העורבני, וגילה להפתעתו שהעורבני מפיק קולות שונים ומשונים- צווחה שנשמעת כמו יללה של חתול, חיקוי של קולות הדרורים ואפילו צופר של אוטו… עידו רץ בהתרגשות לספר לאמא שלו את מה שגילה, והראה לה את הנוצה היפה שהעורבני השאיר לו בתמורה לבלוטים הטעימים שלו. 

ועכשיו נלמד על העורבני שחור הכיפה!

יש לו – כיפה שחורה, מקור – שחור, גוף לבן-אפור, כנף שחורה עם נוצות עם פסים כחולים. גודלו קרוב לגודל של העורב והוא גם מזכיר אותו במראה ובקול, והם באמת קרובי משפחה!

העורבני משמיע צווחות רמות כמו העורב אבל הוא גם יודע לסלסל בקול עדין ולחקות קולות וצלילים שהוא קולט מהסביבה שלו. העורבני אוהב להטמין מזון, למשל כמו בלוטים, כדי שיהיה לו מאגר בטוח לעונת החורף.