ביתא מחנכים

מאמרי דעה הקריירה החינוכית שלי קים סיגל פולקמן מנהלת ביתא מחנכים חודשים סוערים עוברים על החברה הישראלית, הפגנות, מהפכות, צבע אדום, שביתות… לפעמים קשה בתוך כל הרעש הזה לבודד את המשתנים ולחשוב צלול על עצמנו. קשה להתפנות לעצמנו באופן כללי – לאכול בריא, לעשות ספורט, לקרוא ספר טוב, לנשום. הכל נכון, הכל חשוב, הכל דחוף. אין בפי בשורה גדולה או איזה טיפ ניו אייג'י מהפכני לאיך אפשר להתפנות יותר לרחשי הלב שלנו. רק פנס קטן בידיי, פנס שמצביע על ההזדמנות המופלאה שיש לנו כמורות ומורים, וזה הקיץ! הקיץ הזה, שכל מגזר אחר במשק לוטש עליו עיניים, הקיץ הזה שבגללו אנחנו שומעים לא פעם שאין לנו קייס להתלונן על שכר (יש לנו אל דאגה) אם חודשיים בשנה אנחנו בחופש. כן הקיץ הזה. וכולנו יודעים שאנחנו לא באמת בחופש. אז מה כן? אנחנו מחוץ למרוץ העכברים. אנחנו יכולים להתפנות למשימות פיתוח, יכולים לחשוב קדימה, לרקום חלומות, יכולים להקדיש רגע או שניים או בתקווה הרבה יותר מזה ולחשוב על הצעד הבא בקריירה שלי כאשת חינוך. הזדמנות ראשונה – התבוננות פנימה: נצלו את הקיץ לתהליכי רפלקציה ושאלו את עצמכם מי אני? זו לא שאלה טריוויאלית. בכל ראיון עבודה ובכל סקטור ישאלו אותך במה את טובה, איפה נקודות החוזק שלך ומה את מביאה למשימה או לאירגון שמייחד אותך. איכשהו בחינוך השאלה הזו עטופה בכל כך הרבה ציפיות וקלישאות שקשה לראות דרכן, אז בואו נדייק זאת רגע. זהות חינוכית מגובשת לא אומר שאת המורה המושלמת, אבל זה כן אומר שאת מבינה ומכירה בחוזקות שלך ושאת מביאה את החוזקות האלה לאירגון בו את עובדת, קרי בית הספר ולא רק לכיתה שלך. הצד השני של המטבע, האתגרים שלנו, חשוב לא פחות. הצבת יעדים אישיים לצמיחה הם הבסיס של תהליכי פיתוח מקצועי. וככול שאנחנו יותר פרו-אקטיביות וחדות יותר במטרות שלנו, כך אנו מגדלות את הסיכוי שלנו באמת להתפתח מקצועית. זה מה שמבדיל אותנו מקריירה בינונית ושחיקה בהוראה, לחוויה של צמיחה והתפתחות אישית בשדה החינוכי. הזדמנות שניה – למידה למידה למידה. הקיץ שלנו יכול להיות מגרש משחקים של למידה והתנסויות חדשות. חפשי הזדמנויות ללמוד תוכן שמשלים ומתחבר ליעדים האישיים שהצבת לעצמך. מסלולי הלמידה הפורמאליים בחינוך קרויים "השתלמות", הבאים עסקת חבילה יחד עם המטבע "גמול השתלמות", יכולים להיות קרקע נהדרת לזה אבל הם גם יכולים מאוד להגביל. אם מה שמרתק אותך נמצא מחוץ למעגל ההשתלמויות, פרצי אותו. אל תבינו אותי לא נכון, השתלמויות הן דבר חשוב ביותר והגמול הוא מפתח לעלייה בדרגה. כל אלה הם נתונים ומציאות. אבל זה לא מסיר מאיתנו את האחריות להרחיב את היריעה, להשקיע מאמץ אמיתי בסינון ההשתלמויות שלנו, בבחירה בכאלו שבאמת פותחות לנו את הראש ולא לסמן וי. למידה אמיתית חייבת לאתגר אותנו, היא חייבת להיות רלוונטית לצרכים שלנו, ויותר מכל היא צריכה לפתח את המיומנויות שלנו. ויש כל כך הרבה מה ללמוד! מודלים פדגוגים, שילוב אומנויות בהוראה, הנחיית קבוצות, שימוש בטכנולוגיה, ניהול קהילות הורים, הפקה, גישור, חשיבה יצירתית ועוד ועוד ועוד. כל למידה שמעשירה אותנו מגיע לצוותים ולכיתות שלנו, מחזקת את הביטחון שלנו והופכת אותנו למשמעותיות יותר. הזדמנות שלישית – מרחב אישי וריגשי: מושגי הלמידה חברתית ריגשית (SEL) הם ללא ספק רכיב חשוב ואופנתי בשנתיים האחרונות, אבל אם תשאלו כל איש או אשת חינוך הם יאמרו שאין חדש תחת השמש, ושבעצם הם היו כאן מאז ומעולם. אין עוררין על כך שסביבה חברתית רגשית בטוחה מעלה משמעותית את האפשרות של התלמידים שלנו להצליח, ושעוד לא נולד הילד שמצליח ללמוד משהו חדש כשהוא מאוים, בודד או חרד. אבל העובדות האלו אינן נחלתם של ילדים, הן נכונות לכולן. עולם המבוגרים זקוק לסביבה ריגשית חברתית טובה לא פחות מהילדים. חדר מורים עם אקלים לא בריא ישפיע על הביצועים שלנו, הורים כוחניים ישפיעו על שיקול הדעת שלנו והנהלה חוסמת תחסום אותנו. זה פשוט לא? אז מה עושים? קודם כל חשוב להבין שאת לא שבויה של אף אחד, שאם לא טוב לך במקום העבודה שלך את יכולה לחפש אחר. מגיע לנו שסביבת העבודה שלנו תהיה נעימה ומפרה. זה בסיסי. הקיץ מביא איתו הזדמנות להשקיע במערכות היחסים שלנו. להיפגש עם הקולגות האהובות שלך מחוץ לסיר הלחץ של בית הספר ולוח הארועים העמוס. הוא זמן לשבת יחד ולחלום חלומות משותפים, ליצור פרויקט משותף, ללמוד משהו יחד. לסיכום אומר שקריירה בחינוך לא שונה במהותה מכל קריירה אחרת. מי שרוצה להתקדם צריך להיות אקטיבי, לזהות הזדמנויות ולומר להן כן. קורות חיים של מורה מעולה לא נופלים מקורות חיים של אף אחד אחר, הסוד כמו תמיד הוא רק להאמין בעצמנו. הקיץ שלנו הוא נכס שלא יסולא בפז, המלצתי היא להתייחס אליו בכבוד הראוי לו.

הסיפור שלי. תמר קריגר ערמוני. תיכון הימלפרב. מבקשת להזכיר את אלו שקוברים וקוברים וקוברים ואין להם עמותה או איגוד, כנסים וימים של ביחד. רק רשימת תלמידים הולכת ומתארכת, זולגת מתוך תמונת המחזור אל לוחות הזיכרון. להיות מורה שכולה בבית ספר שכולו בנים – לזכור איך הפטיר אֵי מי, אֵי שם בתום מסיבת הסיום של השמיניסטים: "אז ניפגש בהר הרצל" ולממש את ההכרזה הצינית הזו X פעמים יותר מדי. להיכנס בראשון לספטמבר לכיתה ולהיזכר שכאן ישב ערן וכאן ישב איתן… רוחם מרחפת בחלל החדר, אך הפנים שמולי הן פנים אחרות, חדשות. ובראש ההרהור הבלתי נמנע והבלתי נסבל בה בעת: "מי יחיה ומי ימות מי בקיצו ומי לא בקיצו…" כל פעם מחדש. להיכנס לבית המדרש שהוא אולם ההתכנסויות הבית ספרי, לעמוד בין שני עמודי האבן – כל אחד מהם מרוצף בלוחיות נחושת עם השמות שמות שמות… ולדעת שאך לפני שנתיים, שנה, עשר- היו חלק מן השמות כתובים בעט, ביומן שלי. והחיבורים שאני שומרת. והפנים המחייכות אלי מתמונות המחזור במסדרון כל יום… בכל יום. וברדיו מודיעים שחייל נהרג ותיכף הדריכות האיומה הזו: מירושלים ? ואולי משלנו ? ולפעמים כן. משלנו. ותלמידים שמתו בשדה הקטל הכבישי ? ומי שהוכרעו בידי הגוף הבוגד ? תמיד בסיום י"ב אני נפרדת מן התלמידים שלי: "שלום, התלמידים הולכים ורק המורים נשארים". רק המורים.

הפורום הפדגוגי הירושלמי (יסודי) נבחרת פדגוגית עירונית פורצת דרך! בואו להיות חלק מקהילת איכות של רכזות ורכזים פדגוגיים בבתי הספר בירושלים! מה בתוכנית? התוכנית היברידית וכוללת מפגשי למידה פיזיים, מפגשי זום, תכנים א-סינכרוניים, וליווי פרטני. מפגשי עומק למידה משותפת. אירועי למידה קבוצתיים מצומצמים בנושאים שונים. זמן יעוץ אישי ומותאם לצרכים פרטניים. בשיתוף משרד החינוך ומרכז פסג"ה מערב. התוכנית מוכרת לגמול של 30 שעות.

העיר כבית ספר בשיתוף הקרן לירושלים צאו איתנו מהכיתה אל מוסדות התרבות של ירושלים! מה בתוכנית? סדרת מפגשים לפיתוח מיומנויות ללמידה חוץ כיתתית. הכשרה להנחיית מפגשי לימוד באתרים שונים בעיר. פיתוח תוכניות המותאמות לכיתה שלך, בשיתוף צוותי ההדרכה של המוסדות. התנסות מעשית בהוראה מבוססת מקום. התוכנית מוכרת לגמול השתלמות. בשיתוף הקרן לירושלים ומנח"י.

פרפרים תוכנית ליווי והכשרה בחינוך המיוחד הצטרפו למחזור השישי של קהילת פרפרים! תכנית עומק מקיפה ייעודית לבתי הספר לחינוך מיוחד בירושלים. יחד מובילים צוותי החנ"מ שינויים פדגוגיים בבתי הספר, תוך שילוב עקרונות הלמידה המבוזרת עם כלים מעולם היזמות החינוכית. מה בתוכנית? פיתוח והעמקת השימוש בכלים ללמידת עמיתים. חיזוק הקהילה המקצועית הלומדת של החינוך המיוחד. בשיתוף הקרן לעידוד יוזמות. מלווים: נעם נוטקביץ רועי אלוני לבה גלעד שפירא ליאור ידגר דואק נעמה ילון הדס

החללית של ביתא סיורים מעוררי השראה בבתי ספר בירושלים וברחבי הארץ הצטרפו אלינו לגלות עולמות חדשים! תמיד תהית האם עוד שואלים את השאלות שאתה שואל את עצמך על פדגוגיה? שאלת את עצמך האם בתי ספר אחרים פיצחו אתגרים שבית הספר שלך מתמודד איתם? "החללית של ביתא" מציעה סיורים בנושאים מרתקים לבתי ספר שונים ברחבי הארץ. יחד עם מורים ומורות ירושלמיות נלמד על גישות שונות בהוראה ובעיצוב פני הצוות, ונרכוש כלים שנוכל ליישם גם בבתי הספר שלנו. מה בתוכנית? ארבעה סיורים הכוללים הסעות הלוך חזור (נגיע בזמן לאסוף את הילדים), תוכן מעולה, סדנה של למידת עמיתים וכמובן ארוחת צהריים מפנקת ועוד המון הפתעות. לא יכולות להצטרף לסיור פיזי? "החללית של ביתא" ממריאה גם לסיור וירטואלי אותו תוכלו לצרוך בכל זמן ומקום שתבחרו. היכון, ממריאים!

שומעות רגע?! על מורים, מסכים ו… חתולים חדר מורים פרק 8 ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה והמדיה החברתית בשנים האחרונות ובייחוד בימי הקורונה, יצרה אתגרים חדשים עבור הקשב, היחסים הבינאישיים ואפילו הבריאות הנפשית של התלמידים (ובואו נודה – גם שלנו). בפרק ננסה להבין יחד מה התפקיד של א.נשי חינוך במערכה הזו, ומה אנחנו יכולים לעשות ברמה הפרקטית בכיתה ובבית הספר.

שומעות רגע?! לצאת מהארון, להיכנס לכיתה. חדר מורים פרק 7 איך ולמה כל כך חשוב להיות מורים שהם בני ובנות ברית עבור תלמידים להט"בים? איך מתמודדים בכיתה עם גילויי להט"ופוביה, והאם יש דרך לתת מקום אמיתי למגוון הדעות בנושא רגיש זה? האם יש דבר כזה גיל מוקדם מידי להביא לכיתה סדנאות בנושא? ואיך מתמודדים.ות מורים.ות גאים.ות בשאלות של יציאה מהארון, שיח עם תלמידים והתמודדות בכיתה? אל השיחה הצטרף ניב סוניס, מורה לתנ"ך והיסטוריה ופעיל בקהילה הגאה.

שומעות רגע?! לחלום. להאמין. לנהל. חדר מורים פרק 6 מנהלות ומנהלי בתי ספר – אפשר לאהוב אותם ואפשר לפחד מהם; אפשר להעריך אותם ואפשר לרחם עליהם; אפשר ללמוד מהם ואפשר לחלום להחליף אותם. מה שבטוח – כל אחד ואחת מאיתנו יודעים היטב כמה השפעה יכולה להיות למנהל.ת – לטוב ולרע. לשיחה הצטרפה רוני חזון וייס, מנהלת תיכון שחרית בירושלים.

שומעות רגע?! איפה אלוהים היה בכיתה? חדר מורים פרק 4 האם המורה לתנ"ך של הבן שלך דתייה? האם זה אמור לעניין אותך? תומר דנצינגר, רכז תנ"ך בתיכון לאומנויות בירושלים, חושב שזה בהחלט אמור לעניין, ואפילו להטריד. תומר חוקר מורים דתיים שמלמדים בחינוך הממלכתי (וכן – גם הוא כזה), ויחד איתו העלנו שאלות בנוגע למקום של אלוהים ואמונה בכיתה.

מאמרי דעה חריש עמוק בשדה החינוך – מהאצה להאטה מיקה דפני סמנכ"לית הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, יזמת ומובילה שותפה של תנועת ההאטה בחינוך חריש עמוק – חריש לעומק של חמישים עד שישים סנטימטר הנועד לייבש את הקרקע, לשפר את הרכבה, להשמיד עשבים רב־שנתיים, להגדיל קיבולה למים, להעלות את חומרי המזון שבה וכדומה (מילון אבינאון) קראתי את ההגדרה. כמה התערבות בטבע חשבתי, איזו יהירות. אני בת למשפחה חקלאית, משהו לא התיישב לי אז יצאתי לברר וללמוד על חריש עמוק בעולמות גידולי השדה. חריש עמוק כבר איננו פעולה מקובלת בחקלאות. הוא מתערב עמוקות במבנה הקרקע וכבר לא נהוג להשתמש בו. צניעות? זהירות? כבוד לטבע ולשכבות המיקרובים שבאדמה? חשבתי על תהליך חינוכי. כמה לא נכון לקיים בו חריש עמוק, כזה שנכנס עמוק לנפשו של האדם שמולנו, לדרכי הלמידה הטבעיות שלו, עמוק מידי, ממקום המחפש לחרוש, לשנות את סדר הדברים, להשתלט, לחשוף חלקים ולשנות מרקמים. בחינוך, העומק מגיע בעדינות עצומה, הוא מגיע מתוך קבלת האדם שמולנו, מתוך הקשבה לו, מתוך כבוד ואהבה גדולים למי ולמה שהוא, מתוך מפגש אמת שבו השינויים קורים לשני ה'אדמים' שנפגשים. אבל חריש עמוק הוא גם משל "לפעולה או לחקירה יסודית ושיטתית" (האקדמיה ללשון העברית). וכמה יסודיות נדרשת בתהליך החינוכי, שיטתיות פחות בעיני, אבל סבלנות בשפע, סבלנות ודרך ארוכה כאידיאולוגיה. נדמה לי שגם בשל הטעם הראשון – העדינות הנדרשת בתהליך החינוכי ובתהליכי למידה, שהיא ההפך הגמור מחריש עמוק, וגם בשל הטעם השני – היסודיות הנדרשת, ההעמקה המתבקשת בתהליכי למידה וחינוך – מצאתי את עצמי בעולמות ההאטה בחינוך. יש בהם משום בקשה לחריש עמוק במערכת החינוך. חריש עמוק שישנה מבנים. כן. יתערב ויתחח. ישנה נקודות מבט. יקרא תיגר. *** "בכל מקום אני קורא על כך שלאדם המודרני יש זמן פנוי רב יותר מאשר בתקופות עברו. אבל כשאני מסתכל על עצמי ועל האנשים שאני מכיר, אני מזהה בעיקר מרוץ תזזיתי שכמעט ואין בו זמן פנוי. למעשה, משהו קרה לעצם חוויית הזמן… אם במקום לכבס ולתלות במשך שעתיים, אני מכניס למכונת כביסה ואחר כך למייבש, הרי שהרווחתי שעתיים חופשיות.אם במקום לבשל ולאפות לחם במשך שעה, אני קונה לחם ומחמם בדקותיים אוכל מוכן, הרווחתי שעה. הנה לכם שלוש שעות פנויות של יישוב הדעת שהייתי יכול לנצל למנוחה, רגיעה, הגיגים, ציור, נגינה… ממ, אבל כמובן, כשמתפנה הזמן הזה אני לא עושה שום דבר מכל אלה, אני אץ למלא את כל אותן חובות שטרם השלמתי" (דני לסרי, חינוך בביצת הפתעה) למידה במערכת החינוך נחווית במקרים רבים כמירוץ שמטרתו הספק של חומר לימודי. המורות נאנקות תחת העומס והמתח לעמוד בציפיות ובמשימות, והתלמידים והוריהם מתנשמים במהירות עימם. מירוץ זה מאופיין בהצפת מידע ומטלות על חשבון הבנה, העמקה, דיאלוג, הקשבה וכמובן על חשבון מפגש אנושי משמעותי ומקום לשיח תוך-אישי ומימוש עצמי עמוק. הזמן החינוכי נחווה כמשאב יקר שיש למלא, וניצול שלו לפנאי, מחשבה, בהיה, שעמום או חלימה – נתפס פעמים רבות כבזבוז מגונה. הזעקה לשינוי היא עמוקה ורחבה, וגם מבלבלת. אלפי יוזמות חינוכיות של נשות ואנשי חינוך לאורך שנים מבקשות בצניעות רבה לשנות את כללי המשחק בחלקת האלוהים שלהן. בדרכן, מחפשות נשות החינוך נקודות יציאה מאותו מירוץ מסורתי. הן מזהות את צרכיהם של התלמידים והתלמידות, כמו גם את אלה שלהן עצמן – כולם כנראה זקוקים גם למקצב ואיכות אחרת על מנת לחוש חוסן, הצלחה ומשמעות. וכשהן לא יכולות עוד להתעלם מהצורך האישי, החברתי והחינוכי להפוך את הקרקע, ולשנות את המבנה האקולוגי של המיקרובים בבתי החרושת לציונים – הן מפתחות תהליכים ופרקטיקות כגון למידה בחברותא, חיבור לסביבה ולקהילה, שילוב מיינדפולנס בלמידה, העמקה, הפחתה וצמצום היכן שניתן, יצירת מרחבים למפגש בין אישי שקט ובטוח, ועוד. הן מקדמות תהליכי למידה חווייתיים במקצב אחר, רבים מהם חוץ-כיתתיים, ומבקשות לשלב אמנויות שונות וכן דרכי הערכה שישנו את הקיים. אך האם הן אכן מצליחות להאט, או שמא מתערבבות באותו קצב מהיר, בעודן מקבלות על עצמן צורות ושמות חדשים? כאן עומדת ההנחה כי עצם בנייתו של נרטיב אלטרנטיבי בעל מנגינה אטית, יסייע בעצמו ביצירת פרשנות ומשמעות מחודשת, אשר יובילו גם לעיצוב מציאות רצויה. *** "חינוך נכון יעזור לך לגלות לעצמך מה אתה באמת, בכל לבך, אוהב לעשות. לא חשוב מה זה: לבשל, או להיות גנן, אבל זה יהיה דבר שנתת בו את שכלך, את לבך, ואז אתה באמת יעיל, בלי ליהפך לברוטלי. בית הספר הזה צריך להיות המקום שבו עוזרים לך לגלות לעצמך באמצעות שיחה, הקשבה, דממה, מה באמת תאהב לעשות במשך כל חייך (קרישנמורטי, לגעת במהות) נדמה אם כן כי חינוך בעל היבטים איטיים, אם כפרקטיקה ואם כנרטיב חלופי למורה וסביבתה, טומן בחובו פוטנציאל עמוק לשינוי שרבים משוועים לו. זהו מקור החיבור אל תנועת ההאטה, המנסה להביא למפנה בצורה שבה אנחנו מתנהלים בזירות מגוונות כגון עבודה, מזון, תרבות, תעסוקה, תקשורת, אדריכלות ועיצוב, תיירות ועוד. זירת ההאטה בחינוך מתפתחת דרך מפגשי שיח, כתיבה בפלטפורמות שונות, המשגה ובניית מאגר כלי חשיבה, חיבור בין רעיונות לפרקטיקות והיא תמשיך להתהוות על-פי הצרכים וההתפתחות בשדה.ברוחו של דני לסרי, אנו מבקשים לראות בהאטה לא רק סיפור של מהירות, אלא גם ובעיקר של איכות. כזו המאפשרת חיבור פנימי חי ונוכח אל עשייתנו.

מאמרי דעה בבואך ובצאתך – אדם. גילי צליק מלווה בביתא מחנכים, מנחה בברנקו וייס, ומרצה באוניברסיטה העברית בירושלים כשגלגל הרכב שלכם מתפנצ'ר לאן תלכו לתקן – בפנצ'ריה או במוסך הסדר של הרכב? אם יצוץ כאב חד באצבע, עם מי תתייעצו – עם רופא משפחה או עם מומחה למפרקי בהונות? כאנשי ונשות חינוך אנחנו מְתֻבְנָתִים לחשוב על עצמנו כעל ״מורה״, ״רכזת פדגוגית״ או ״מחנכת כיתה״. אלו הגדרות תפקיד מצויינות, המעוגנות במבנה הארגוני של כל בית ספר, ויוצרות מסגרת עבודה נוחה ואף חיונית. אבל איפה עוד בחיים שלנו אנו נאלצות לכווץ את כל הקיום שלנו לכותרת אחת ויחידה? שער בית הספר הוא מעין שער קסמים ההופך את הבאים בשעריו מאנשים ונשים ל״תלמידים״ ול״מורות״, ושומט מאיתנו תחומי חיים שלמים. עם המעבר בו כמו נמחקים מאיתנו תפקודים מגוונים. יכולותינו הגבוהות מתרדדות ברגע אחד, נכבים כישורים, ואנו נשארות עם תפקיד אחד מוגדר איתו אנו נכנסות לכיתה. מורות ותלמידים כאחד. המורכבויות נעלמות, רעשי הרקע מתעממים, תשוקות כבות, ואיזו ממלכתיות משתלטת על הנעשה. בדרך לכיתה אנו חוות מעין היפרדות בין העולם הרגשי, לעולם הקוגניטיבי ולעולם המטא קוגניטיבי. על ההיפרדות הזו יעקב הכט נוהג לומר: ״המורה לאנגלית לא יודעת חשבון, המורה לחשבון לא יודעת אנגלית ורק מהתלמידים מצפים לדעת הכל"… הסיבות להיפרדות זו רבות וּמוּבָנוֹת (העומס, מטרות הלימוד, המבנים הפיזיים, חומרי הלימוד, הערכות, הכיתות הגדולות, הצורך הארגוני, יצירת שגרה, בלתמ״ים, מסורות ועוד ועוד). אבל מה יקרה אם במקום להיות ה״מורה״, נכניס לכיתה את האדם השלם, המעניין והמעוניין, שאנו גם מחוץ לכותלי בית הספר? תתארו לכן עולם תחומי הרבה פעמים, במסגרת עבודתי, אני מנחה מליאות בבתי ספר. דמיינו לעצמכן, כמה מוזר יהיה אם אתחיל את המליאה עם הקרנת המצגת ומיד אצלול להרצאה בנושא כזה או אחר. ההרצאה תזרום נהדר. אוביל את המליאה כאילו לא הייתי התלמידה הגרועה שהייתי, כאילו לא התמודדתי עם קשיים, ניצחתי אתגרים, נכשלתי, וצברתי ידע מגוון. ארצה כאילו אני דף חלק, שרק נושאי ההרצאה כתובים בו. ברור מה תהיה התוצאה נכון? מעבר לשעמום שעלול להיווצר, הנוכחות תפסדנה את האמפתיה שיש לי מתוך היכרות עם מצבן, יימנעו מהן הסתירות בין מה שאגיד לבין מה שהחיים לימדו אותן, תילקח מהן ההזדמנות לחשיבה על המורכבות בין מה שנכון לאיך שצריך ולמה שאפשר, והכי חשוב- תימנע מהן ההזדמנות לנווט ולסנכרן בין הידע הרב שלהן, לבין ידע או הסתכלות חדשה. אפשר גם וגם אולי נשתחרר סוף סוף מעמדת המורה "הכל יודע" ונהיה בקיאות בתחומים מסויימים, עם ידע חלקי או מועט בתחומים אחרים, ולעיתים נעדרות כל ידע והבנה. ואז, אז תתרחש למידת עומק. הנוכחים בכיתה יפגשו אדם שלם יותר ומורכב יותר, ויהנו מהזדמנויות אינסופיות ללמידה. המורה תשתמש ביכולותיה כדי לכוון את התלמיד למציאת הפתרונות במחוזות בהם אינה אוחזת בצורה מלאה, והתלמיד יוכל להשתמש במיומנויות וביכולות שלו, ולהיות מונע מסקרנות ועניין לעבר למידה היקפית, עמוקה ואינטגרטיבית. אם נביא את סך כל המיומנויות, הידע, היכולות והרצונות שלנו איתנו לתוך הכיתה, ונצמצם את הפער בין ״המורה״ וה״אדם״, נעשה שירות הרבה יותר טוב לתלמידים שלנו ויש סיכוי שנגלה ונלמד הרבה דברים חדשים בעצמנו ועל עצמנו. שחרור מעמדת ה״מורה הכל יודע״ ומעבר לעמדת מאמן למידה או מנחה, יקלו עלינו את מלאכת ההוראה ויעזרו לתלמידים שלנו להנות מרב המימדיות והמורכבות שיש לנו להציע. למידה במודל זה היא קודם כל ובעיקר מטא-קוגנטיבית – למידה בה הלומדים לומדים דברים על עצמם, על דרכי החשיבה שלהם ועל הדרכים בהן הם לומדים. שנית, היא מונעת מֵעִנְיָן ומסקרנות, שהם מנוע חזק ללמידת עומק. שלישית, היא אַפְּלִיקָטִיבִית. כשלומדים מאדם רב תחומי, המאפשר למידה רב תחומית, יכולת היישום של הדברים מכפילה את עצמה. תלמידים ומורים שלומדים בדרך זו מקבלים הזדמנות ללמידת עומק. כאן בונים – מודל אורגני של ידע על פי התאוריה הקונסטרוקטיביסטית, הלמידה נעשית בדרך של הבניית ידע והאחריות על הידע הזה היא של הלומד. משמעות המילה "קונסטרוקט" (construct) היא בנייה. יכולותיו של התלמיד בלמידה מתפתחות במקביל להתפתחות הקוגניציה וכל אחד מהשלבים מתבסס על השלב הקודם תוך כדי אינטראקציה עם סביבתו בתהליך פעיל. על פי גישה זו, תהליך הלמידה כולל שלושה חלקים עיקריים: קוגניטיבי, בו נוצרת הבנייה דרך מציאת ויצירת קשרים בין ידע קודם וידע חדש, יישום הידע וסיכום הידע החדש. רגשי, בו ההבנייה מושתתת על מוטיבציה וביטחון עצמי, פיתוח מערכת יעילה של גישות וערכים, והפקת הנאה מתהליך הלמידה. ומטא-קוגניטיבי, הנבנה באמצעות תכנון תהליך הלמידה, ברירת אסטרטגיות ומיומנויות למידה, ניהול זמן, ורפלקציה. לפי תיאוריה זו, הוראה אינטגרטיבית היא דרך נפלאה ללמידה עמוקה ומשמעותית והיא מאפשרת לנו להיות אנחנו – לשלב בין הרכיב הרגשי, לרכיב הקוגנטיבי והמטא קוגניטיבי. להיות אנחנו במובן הכי רחב ועמוק של המילה – לדעת מצויין חלק מן הדברים, למצוא מידע או מומחים בדברים אחרים, להתעניין ולשאוף להרחיב את הידע, לדעת לדחוף אחרים להרחיב את הידע שלהם, ויותר מהכל – לחבר בין הדברים ולהציג מודל אורגני, טבעי ולא מלאכותי ללמידה, לרכישת ידע ולשימוש רב תחומי בו.

הסיפור שלי. אושרי יצקין. מחנכת. תיכון מקצועי ויצו בית הכרם. כאשת חינוך שעובדת כ-17 שנים בחינוך המיוחד, בביה"ס לנוער בסיכון ולתלמידים עם רקע התנהגותי – רגשי – נפשי, היה לי תמיד ברור כי אחת מהמשימות החינוכיות החשובות ביותר שלי, היא ניהול שיח עם התלמידים אודות מיניות, יחסים וזוגיות. חשיבות השיח התחדדה לי כשפתחתנו לפני כשנתיים חט"ב, וראיתי כיצד נוער צעיר יותר ויותר, במצוקתו, בוחר בהתנהגויות מיניות שמסכנות אותו, וחושפות אותו ואת סובביו לפגיעה. נוכחתי לשמוע ולראות כיצד הם חשופים לתכנים שאינם תואמים את גילם, כיצד התכנים הללו מעוותים ומסלפים את הגישה שלהם לגבי תפקידי מגדר, יחסי מין ומגע מיני בכלל, ושאין להם מושג איך לקיים קשר זוגי מיטיב. שהם לא מבדילים בין התנהגות מינית מסכנת ופוגעת לבין התנהגות מינית מוגנת מתוך הדדיות, רצון והסכמה. זה הרגע שבו בחרתי בשביל שלי, והחלטתי שאין לי אפשרות לנהל את השיח הזה אינטואיטיבית, וללא כלים שיכשירו אותי לנתב את התלמידים שלי למיניות בריאה. היה לי ברור ששיח בנושאים מעין אלה מחייב אותי לעשות ברור מעמיק של עמדותי . היה לי חשוב שהתלמידים ימשיכו לזהות אותי כאשת שיח, המאפשרת שיח פתוח וכנה, וככתובת לפנייה, לכל שאלה ולסיוע בעת הצורך. נחשפתי לתוכנית "שבילים", ועברתי מיונים לקורס מיניות בריאה, פרי שיתוף פעולה מדהים של ביתא מחנכים ולדעת לבחור נכון. במהלך הקורס, פעם בשבוע, קבוצה של אנשי חינוך נפגשים כדי לקבל כלים ולהוביל תהליכים משמעותיים בנושא המיניות הבריאה בבתי הספר שלהם. היינו קבוצה מגוונת – וותיקים, צעירים, בתי ספר יסודיים, תיכונים, חינוך רגיל, חינוך מיוחד ועוד. לכולנו מטרה אחת – ליצור שיח סביב מיניות בריאה. כבר במהלך הקורס הרגשתי כיצד השיח שלי עם התלמידים והתלמידות משתנה. זיהיתי מצבים בהם היה כדאי שאכנס לתמונה, אתערב בשיח, אערוך דיאלוג, ואתן תשובות בנושאים מיניים. תלמידים ותלמידות שראו כי ניתן לנהל איתי שיח כנה בנושא, וכעת יותר מתמיד, רואים בחדרי דלת פתוחה. הקורס השרה בי בטחון לנהל שיח על הדברים ממקום בטוח יותר. אני יודעת מה אני שואלת, אני יודעת מה לענות, מתי נכון לשוחח על הדברים, ואיך לעמוד מול כיתה ולשוחח על נושאים כגון: פורנו, עונג, קהילות להט"ב, מין בטוח, מחלות מין, זוגיות, מין בהסכמה ועוד. חשוב לומר, שינויים אינם מתרחשים בן רגע, בוודאי לא במערכת מורכבת כמו מערכת החינוך. כדי לקדם שיח על מיניות בריאה צריך יותר מאיש צוות אחד שיקדם את הנושא בבית הספר. זו צריכה להיות שפה שיתופית וכדאי לכל איש צוות חינוכי ללמוד ולהתפתח בנושא הזה. הנוער זועק לשיח רלוונטי בנושא. ניהול שיח עם מתבגרים והמתבגרות אודות מיניות בריאה, יחסים וזוגיות הוא משימה חינוכית התפתחותית ממעלה ראשונה – והיא המשימה של כולנו.

הסיפור שלי. אריאלה אדלמן. רכזת ומחנכת שכבת י"ב. התיכון לאמנויות. בעוד כחודש אסיים י"ב בפעם השנייה בחיי. לראשונה כרכזת שכבה ומחנכת בתיכון לאמנויות בירושלים. מאז שבחרתי לפנות למסלול ההוראה חלמתי על הרגע הזה. הגעתי מהחינוך הבלתי פורמלי, הדרכה במכינה קדם צבאית, וקסמה בעיני האפשרות לגעת בנוער רגע לפני השלב שבו הם יוצאים לדרך חדשה ועצמאית. 'הנגיעה' הזו, שחלמתי עליה אי אז לפני קצת יותר מעשור, כמובן, שונה מאוד. פתחתי עם כיתת החינוך שלי את השנה הזו עם השיר של נתן גושן: "אני באתי לחלום אבל הכי בוער בי זה איך אני עובר את היום". דיברנו על הפער בין השאיפות והחלומות לשנה זו, לבין תחושת ההישרדות היומיומית. מאז השיר הזה הפך להיות הפסקול של השנה שלי, בנסיונות שלי לגשר על הפער הזה. לעתים רחוקות אני מתקרבת לסגירת הפער (עד שהוא נפער מחדש). שנת י"ב בתיכון לאמנויות היא קודם כל נקודת השיא של התלמידות.ים בהיבט האישי – אמנותי הבא לידי ביטוי בהפקות הגמר במהלך חודש מרץ. כל יתר המקצועות מתגמדים אל מול זה, ויש לומר שלרוב, בצדק. אומנם אני לא אובייקטיבית, אבל הפקות הגמר היו מ-ד-ה-י-מ-ו-ת. היה בהן עומק, חוכמה, רגישות ובעיקר הן שיקפו תהליכים אישיים שכל אחת ואחד עבר.ה. היו גם רגעי משבר במהלך חודש זה שבהם נאלצנו, הצוות החינוכי בשיתוף מורי מגמה, לעשות 'קאט', אבל גם זה היה חלק חשוב במסע ההתבגרות המיוחד שהתלמידות.ים עוברות.ים. בהמשך למסורת ארוכת שנים יצאנו בסיומן של ההפקות לטיול שנתי בהרי אילת. האוירה הכללית מראשית הטיול ועד סיומו היתה של אופוריה, "היי", הן של הצוות והן של התלמידות.ים. אחרי חודש וחצי (או ליתר דיוק, שנה וחצי) כל כך אינטנסיביים. ביום השני של הטיול ניתנה לתלמידות.ים האפשרות לבחור אם לעלות את קו השבר לתצפית מהר יהורם, או להמשיך בהליכה מישורית עד לנקודת הכינוס. רוב השכבה בחרה להאמיר לפסגה. כשסיימנו את הטיפוס גאים, עייפים ונפעמים מהנוף שנפרס לעינינו, התבוננתי בהם מאושרת. איזו שכבה מדהימה. בראש שלי שחזרתי את הדרך שכל אחת ואחד מהם עבר כדי להגיע לרגע הזה. נזכרתי איך התחלנו את י"א עם חובת עטיית המסיכות, לא רק במובן הפיזי. חודשים ארוכים של התמודדות עם תופעות רגשיות והתנהגותיות שקיבלו את הכותרת המעומעמת "פוסט קורונה". איפה היינו אז, ומה הביא אותנו עד הר יהורם? חבל שהשנה לא היתה יכולה להסתיים שם. תהליך הפרידה והסיכום הוא הרבה פחות סקסי מטרק בהרי אילת. ביומיום שלי אני עסוקה בטו דו ליסט אינסופי, וכל זה מלווה בהרבה מאוד חרדות שאני מתרגמת כאן לשאלות: יהיה ספר מחזור? למה לא התחלנו כבר חזרות לטקס סיום? מה אם התלמידים לא יגיעו לשבת י"ב? … צריך לכתוב מכתבי מחנכת לכל תלמיד.ה? איך? ומכתב לכיתה, לשכבה?? מה יש לי כבר לומר? ובמקביל השיח בבית הספר על שנה הבאה הולך וגובר. מחזור חדש של ריכוז, וכל זה מלווה בציפיות שמתורגמות אצלי לקביעות: בפעם הבאה זה יהיה אחרת. אפיק לקחים. אהיה טובה יותר, מנוסה יותר. ברור לי שהמשימתיות מחד גיסא, לצד מחשבות על שנה הבאה מאידך גיסא, הן (גם) סוג של התחמקות מהכאן ועכשיו. מעיסוק בפרידה עצמה מתלמידי האהובים… " כי אני באתי לחלום, אבל הכי בוער לי זה איך אני עובר את היום…"

הארגז של ביתא. לשתף או לא לשתף? מדריך למורה התלמידים והתלמידות שלנו חיים ומתחנכים בעידן פוסט אמת. כניסתה של הבינה המלאכותית לחיינו מתחה עוד יותר את הגבול בין אמת לבדיה, ובין תוכן אותנטי לפייק ניוז ואפילו גניבת זהות. במערך הוראה זה תמצאו הצעה לשיחה פתוחה בכיתה הכוללת: התנסות פעילה, גיבוש עמדה תוך דיון, ואימוץ נורמות חדשות לפעילות ברשתות כשבמוקד השאלה – לשתף או לא לשתף תוכן שהגיע אלי ממקור אחר.

הארגז של ביתא. איך להשתמש ב-ChatGPT

הארגז של ביתא. המעבר בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים הוא שלב משמעותי בהתפתחות התלמידים והתלמידות, המצריך הכנה ועיבוד של היבטים לימודיים, רגשיים וחברתיים. ערכת 'מעברים' נועדה לסייע לכם, צוותי כיתה ו', לחזק את השלב הקריטי הזה ולהרחיב את רפרטואר הכלים לשלבים השונים בדרך. השלב הצהוב – שלב ההכנה למיונים | נובמבר-דצמבר בשלב זה ארגז הכלים כולל: התייחסות למיומנויות לימודיות ותפקודיות המצופות מהעולים לחט"ב, ומערכי שיעור בנושא ניהול תהליך קבלת החלטות (לצוותי ו'); קלפי משחק להכנה לראיונות (לצוותים, להורים ולתלמידים); ומפה אישית לזיהוי חוזקות, תחומי עניין ומאפיינים (לתלמידים והוריהם). השלב הוורוד – מתמיינים ובוחרים | ינואר-מרץ בשלב זה ארגז הכלים כולל: יחידת לימוד בנושא דילמות בקבלת החלטות ופתרון בעיות (לצוותי ו'), ומחוון לאיסוף מידע על בתי הספר (לתלמידים והוריהם). השלב הכחול – סגירת מעגל ופרידה | אפריל – יוני בשלב זה הארגז כולל מערכי שיעור בנושא תהליכי פרידה (לצוותי ו').

הארגז של ביתא. זיהוי אבני דרך משמעותיות בזיכרון של התלמידים/ות. יצירת בהירות בשיח על חשיבות ערך הזיכרון. גיבוש עמדה – מה חשוב שנזכור ואיזה חברה נרצה להיות ביום שאחרי המלחמה. מטרות: .1 .2 .3 למי זה מתאים? תלמידים ותלמידות בחטיבה עליונה. ניתן להעביר את המהלך גם בחטיבת הביניים לאחר התאמות. סטינג: בחרו מרחב שנעים לשהות בו שיאפשר לתלמידים להרגיש בנוח, ויאפשר תנועה. הקדישו מחשבה על הטיימינג בו אתם בוחרים לקיים את השיעור. לעצב היום את הזיכרון של מחר | מדריך למורה מהלך הוראה: 10 דקות | פתיח | מליאה צפייה בסרטון: "מילה אחת"- לחצו לקישור. מפוני קיבוץ יד מרדכי הנמצאים במלון בחדרה מתארים במילה אחת את תחושתם למצב. משימה לאחר צפייה – כתבו מילה אחת, מקורית או מתוך הסרטון, שמתארת את התחושה שלכם היום ביחס למלחמה. כתבו אותה על דף והניחו אותה במרחב. 15 דקות | זיכרון אישי | עבודה אישית תרגיל כתיבה קצר לחימום, במטרה לחבר את התלמידים לזיכרון האישי. אפשרות ראשונה – שלושה תרגילי כתיבה קצרים, כתיבת רצף מוגבלת בזמן. השלימו את המשפטים: .1כשכשהייתה מלחמה עשיתי… .2 כשהייתה מלחמה חשבתי… .3 כשהייתה מלחמה הרגשתי… לאחר הכתיבה בשטף, בקשו מהתלמידים לקרוא שוב את מה שכתבו ולסמן בכל קטע משפט אחד או כמה מילים שתפסו אותם. סבב שיתוף – כל תלמיד/ה מקריאה בתורה רק את המשפטים שהדגישה. ללא פרשנות או תגובות. 20 דקות | זיכרונות של אחרים הציגו במרחב כרטיסיות שונות המציגות תפיסת זיכרון )מצורף(. בקשו מכל תלמיד לבחור כרטיסיה אחת שמעוררת בו תגובה מיוחדת, שמפעילה אותו. שאלות – מה זוכר/ת הכרטיסייה שלי? איזה רגש מרכזי בא לידי ביטוי בכרטיסיה שבחרתי? למה בחרתי דווקא בכרטיסיה הזו? סבב שיתוף – בזוגות. 25 דקות | זיכרון לאומי | עבודה בקבוצות חלקו את הכיתה לקבוצות )עד 5 תלמידים(. משימה – הוטלה עליכם האחריות לארגן את טקס יום הזיכרון 7.10 של השנה הבאה. מה יכלול הטקס? אילו רכיבים חייבים להיכנס בטקס שתצרו? זכרו – טקס הוא אירוע מוגבל בזמן, שמעביר את המשתפים בו חוויה. הערה למורה – אפשר ליצור לתלמידים מפת חשיבה הכוללת כותרות או נקודות להתייחסות כגון: עדויות, עובדות, נתונים מספריים, שמות ופנים, רכיבים רגשיים, חוויות אישיות של תלמידים בירושלים, התגייסות אזרחית, רכיב פוליטי, מסר שחשוב לנו להעביר וכו‘. אפשרות שניה – תרגיל כתיבה – בקשו מהתלמידים לכתוב 10 משפטים שמתחילים כך: ”אני זוכר/ת ש…“ סבב שיתוף – כל תלמיד/ה מקריאה בתורה משפט אחד לבחירת/ה. ללא פרשנות או תגובות. 30 דקות | עיצוב תפיסת זיכרון | דיון מסכם בישראל אנחנו מכירים טקסים רבים שנועדו לעצב את הסיפור שלנו כמדינה ועם. טקס מעביר מסר שיש בתוכו רכיבים רבים ושונים. שאלות לדיון: אילו רכיבים חשוב לכלול בטקס? מדוע? באיזה אופן נבחר להתייחס לאופן שבו אירועי יום השבת שינו אותנו כפרטים וכחברה? באיזה אופן הקשר בין האישי ללאומי יכול לבוא לידי ביטוי? איזה מסר רגשי נרצה להעביר? מדוע אלו הרכיבים שאנו חייבים לזכור ולא לשכוח? הערה למורה – הדיון עלול להגיע למחוזות של חוסר אונים או תחושה של הפקרות מצד המדינה, ואפילו לזרוק אותנו לדימויים מתקופת השואה. חשוב להדגיש שההשוואה בין תקופת השואה לבין היכולת שלנו כחברה אזרחית לקום ולהתגייס ולשנות את פני המציאות החל מ 7.10 היא משמעותית. כל אחד בכוחו וממקומו. יכולת זו קריטית ומשנה באופן מהותי את הסיפור ועיצוב תפיסת הזיכרון שלו. חשוב להגיד את זה במילים.

הארגז של ביתא. ניהול למידה שגרת בחירום בימים אלו הצוותים החינוכיים עסוקים בחשיבה על הלמידה בצל המלחמה. כולנו מבינים ששגרת ההוראה והלמידה תשתנה לטווח הארוך, כדי להתמודד עם ההשפעות הקרובות והרחוקות של המלחמה. התמודדות הדורשת התאמה והסתגלות מחודשת למגוון האתגרים שהגיעו לפתחו של בית הספר. לכן, פיתחנו עבורכן מפת חשיבה שתסייע לכם לחבר בין מטרות ויעדים בלמידה, תוך התייחסות רלוונטית למצב, עם אחת מהאסטרטגיות לפיתוח חוסן אצל תלמידים. תוכנית הלימודים המציאות מחייבת אותנו להגמיש את המערכת וליצור פתרונות למידה כמו תמהיל של למידה מרחוק ולמידה בבית הספר. אך למרות האתגר, המשך רציף של הלמידה מחזק את החוסן של התלמידים, ומייצר תחושת שליטה וסדר בתוך מציאות כאוטית. התקדמות בתוכנית הלימודים חשובה, גם בשגרת מלחמה. רכישת מיומנויות המשך ישיר של פיתוח המיומנויות השונות אצל תלמידים חשובה הן בבחינת יצירת חוויות הצלחה והן בשל השמירה על הרצף הלימודי. כמו כן חשוב לזכור שקשה מאוד לצמצם פערים במיומנויות הלמידה הקריטיות בשלב מאוחר יותר. לכן תיעדוף ומתן דגש בפיתוח מיומנויות – דיסציפלינריות, לומד עצמאי, רגשיות, חברתיות, אוריינות שפתית ואוריינות דיגיטלית – חשוב מאוד. מיקוד מטרות ויעדים בימים אלו, יותר מתמיד חשוב לדייק ולברור מטרות למידה באופן מותאם. אנחנו ממליצות לבחור 2 מטרות למידה שחשוב לקדם למרות המצב, ולגזור מהן יעדים אופרטיביים. תכנון מחד ומיקוד מאידך יאפשרו להשיג מטרות לימודיות ראליות. חיבור למצב. רלוונטיות שיעור רלוונטי הוא שיעור שמתייחס למצב. התייחסות רלוונטית למצב לא חייבת לבוא בצורה ישירה של מהלך שיעור על המלחמה. התייחסות רלוונטית יכולה להיות עקיפה אך משמעותית לא פחות: .1 אם היא עוסקת בהקניית ידע רלוונטי לשיח [רצועת עזה או פייק ניוז לדוגמה]. .2 אם היא עושה שימוש בתכנים הקשורים למצב בהקנייה או בתרגול דיספלינרי [שיעור לשון שמנתחים בו טקסט על התקפי חרדה ואיך מתמודדים איתם] .3 אם יש בשיעור התייחסות פרקטית לכלים להתמודדות רגשית או חברתית עם המצב. .4 אם יש בסופה תוצר שיכול לסייע למאמץ הלאומי בעורף [שיעור מדעים בו לומדים על שמרים ובסופו מכינים חלות ללוחמים בחזית]. למה ללמוד עכשיו? אחד מהאמצעים החשובים בבניית חוסן היא יצירת שגרה שיש בה המשכיות לחיים שלפני האסון. כלומר, חלק בלתי נפרד מתהליך ההתחזקות המנטלי והקוגנטיבי הוא חזרה לשגרת למידה. חשוב לציין זאת באופן מפורש ולהסביר לתלמידים מה המניע מאחורי ההחלטה לחזור ולעסוק בלמידה פעילה. אסטרטגיות לפיתוח חוסן א תלמידים יצירת חוויות ה חה עכשיו, יותר מתמיד חשוב לתת לתלמידים חוויות הצלחה שיעצימו את תחושת המסוגלות והשליטה. ההזדמנויות לחוויות הצלחה יכולות להיות שונות ומגוונות: חווית הצלחה קהילתית – חברו את התלמידים לפרויקטים של עזרה ותמיכה סביב המצב. אריזת תרומות לנפגעים, כתיבת מכתבים לפצועים או חיילים, השתתפות במיזמי הנצחה, סיוע בבתי הספר של המפונים וכו'; חווית הצלחה במסגרת הכיתה – חלוקת תפקידים חברתיים בניהול הכיתה, שתאפשר לתלמידים להיות משמעותיים; חווית הצלחה לימודית – הקפידו לתת משוב חיובי על מטלות לימודיות; חווית הצלחה רגשית – העריכו "ביצועים רגשיים" ותנו להם תוקף מילולי. עיבוד רגשי ונרמול לסייע לתלמידים לקבל ולעבד חוויות רגשיות שליליות, ולנרמל אותם. הבעת רגשות שליליים מסייעת בטווח הארוך לבריאות הנפש. לכן, חשוב לתת מקום בטוח לביטוי שלהם. בד בבד, חשוב לנרמל תופעות לוואי נורמליות למצב לא נורמלי. כלומר לתת לתלמדים את היכולת להבחין בתגובות נורמליות לחשיפה המוגברת לזוועות המלחמה [פלאשבקים, קשיים בשינה, קשיים בריכוז, אכילה רגשית, חוסר תיאבון, דריכות, הימנעות, אשמה], ולתת ביטוי למגוון הכלים להתמודדות עם התופעות הללו. חשוב לשים לב למקרים קיצוניים בהם יש הכרח לפנות לגורם טיפולי מסייע. סיפור מלחמה הנרטיב דרכו מתעצב הסיפור קריטי להבניית החוסן. חשוב לעסוק באופן פעיל במסגור סיפורי המלחמה או הבנייה מחודשת שלהם כסיפורים המדגישים נקודות אונים במקום חוסר אונים, מציאת רגעי שליטה בתוך חוסר השליטה, חיבור לטוב פנימי בתוך רוע חיצוני, והדגשת האקטיביות ולא הפאסיביות. כמו כן, חשוב לתת את הכלים להתמודדות עם ההצפה ברשתות החברתיות. לא להתעלם מהעובדה שהתלמידים חשופים למראות קשים ולשיח מורכב ברשת או לאסור באופן גורף אלא לנהל שיח על למה רואים ואיך לצמצם את הפגיעה. רגשות חיוביים במקרים כמו זה שאנו חווים כרגע, בו יש חוסר איזון קיצוני בין טוב ורע קשה מאוד לתת מקום לרגשות חיוביים. חשוב לתווך לתלמידים שהרגעים הטובים הם תרופה לנפש, וככל שצוברים יותר, נרפאים יותר. תנו מקום לרגעים של הפוגה, של צחוק משותף, השתובבות, סיפוק, השראה וכו' גוף ונפש במצבי קיצון העומס הנפשי מוצא ביטוי גופני. המתח הגופני מתגבר מאוד כשרמת האדרנלין גבוהה והפעילות מינימלית. ולכן נוכל להבחין בתלמידים שהסימפטומים הגופניים שלהם קיצוניים ובאים לידי ביטוי בהתפרצויות אלימות, קושי לשבת או להישאר מרוכזים, דופק מהיר וגבוה, הזעה מוגברת, קשיי נשימה וכו' בכדי להרגיע את המתח הגופני חשוב לתת מקום לריטואלים של פעילות גופנית, כלים לנשימה קשובה, לתת מקום למגע מכיל ומחבק באופן מותאם, ולהקפיד על תזונה ושינה. חיבור אנושי אחד הגורמים החשובים ביותר בפיתוח חוסן ומניעת מחלות נפשיות הוא קשר אנושי משמעותי. לכן, חשוב מאוד לעורר את תשומת הלב של התלמידים לאנשים מסביב, לסמן מצבים בהם הם רואים אחרים ושאחרים רואים אותם, ולתת נוכחות למצבים של סולידריות אנושית כללית. משמעות סייעו לתלמידים למצוא מקורות משמעות ואפיקי פעילות רלוונטיים, בכיתה ומחוץ לה. אפשרו לתלמידים מגוון של אופציות לעשייה או להנכחת מסוגלות כלשהי. בד בבד, חשוב מאוד לדעת לשים את הגבול. לתת מקומות של הסחה ומנוחה לגוף ולנפש כדי לא לכלות במהילות את הכוחות. תפיסת עתיד הקדישו זמן לצייר יחד עם התלמידים תמונת עתיד אופטימית. סייעו להם להרחיב את נקודת המבט, לחלום חלומות, לשיח וחשיבה רפלקטיבית על הדרך להגשמתה. היכולת להאמין שיגיעו ימים טובים יותר, ולפתח את היכולת לחלום חלומות ולפעול במטרה להגשימם, קריטית לחוסן האישי.

הארגז של ביתא. גיבוש ויצירה של תוכנית הוראה ולמידה, הכוללת שילוב של שתי דיסיפלינות או יותר, היא משימה מורכבת. 'הארגז של ביתא' סרטט עבורכן מגדלור ללמידה רב/בין תחומית, שמטרתו לסייע לכן לוודא שהתוכנית שלכן מכילה את כל העקרונות העומדים בבסיס למידה זו. המגדלור מתאים ללמידה רב/בין תחומית בכל גיל. אופן ההכנה: בחרו את מודל ההוראה המתאים לכן, הדפיסו או הקרינו את המגדלור, כך שכל חברות הצוות יוכלו להתבונן בו במקביל. איך לעשות את זה? המגדלור מסמן ארבעה עקרונות יסוד ללמידה משלבת. לכל עקרון נגזרת של פרקטיקה דיסיפלינרית, ודגש יישומי לשיעור הבודד. למגדלור שימוש כפול: בעת בניית מתווה תוכנית הלימודים, ובעת בניית שיעור בודד. במהלך בניית תהליך ההוראה והשיעורים המרכיבים אותו – התבוננו בו דרך עקרונות היסוד של המגדלור. הוא יסייע בדיוק התהליך, והתאמה בין הצרכים למענים. לאחר שבניתן את מתווה תוכנית הלימודים – העזרו במגדלור כדי לוודא שיש ביטוי לעקרון יסוד אחד לפחות בכל שיעור.

הארגז של ביתא. טיפ של אמרי אביטן | בית הספר לאתגרי העתיד חריש למידה בינתחומית דורשת פעמים רבות למידה עצמאית או בקבוצות קטנות. איך אפשר לשמור על מרחב למידה עצמאי בלמידה בינתחומית, אך בו בזמן לשלוט במתרחש ולהושיט עזרה לתלמידם שמתקשים? ככה אמרי עושה את זה: חלקו את הכיתה לשלושה מעגלים של למידה, המבוססים על אמון. מעגל ראשון – תלמידים ותלמידות שבכדי ללמוד באופן מיטבי, צריכים להישאר בכיתה ובקשר עין עם המורה. מעגל שני -תלמידים ותלמידות שאפשר לסמוך עליהם בלמידה עצמאית או בלמידת עמיתים, אך מוגבלים ללמידה במרחק ראייה. מעגל שלישי – תלמידים ותלמידות שאפשר לסמוך עליהם בלמידה עצמאית או בלמידת עמיתים. יכולים ללמוד בכל מקום (בכיתה, בספרייה, ברחבי בית הספר, בחוץ, ואפילו בבית). בתחילה כל התלמידים משוייכים למעגל האמון הראשון. תלמיד שרוצה לעבור בין המעגלים צריך לבקש את אישורו של המורה. תלמיד שלא עמד באמון שניתן לו, "יורד מעגל". מעגלי האמון נמשכים ונשמרים לאורך כל התהליך, אך התנועתיות ביניהם נשמרת. כך לכל תלמיד או תלמידה נתנת ההזדמנות לקבל אמון ברמה הגבוהה ביותר, מבלי לגרוע מיכולתו של המורה לקרב אליו תלמידים ביום מורכב או כאלו שצריכים יותר ליווי במשימה בספציפית. תוכלו להצטרף אלינו לסיור וירטואלי בבית הספר חריש

הארגז של ביתא. שגרת ההוראה והלמידה השתנתה, ותמשיך להשתנות בחודשים הקרובים. ההשפעות הקרובות והרחוקות של המלחמה מאלצות אותנו להסתגל מחדש למגוון האתגרים שהגיעו לפתחה של הכיתה. אז איך ניצור שיעור מותאם לשגרת החירום החדשה?

הארגז של ביתא. קשה תמיד להקשיב ולדבר מחלוקת, קשה ומורכב אף יותר לעשות זאת אחרי קיץ טעון ומלא משקעים רגשיים. לקראת פתיחת שנת הלימודים נפגשנו ליום טעינה, כדי לחשוב יחד איך לקדם שיח מיטיב בבית הספר. מגישות לכן מפת חשיבה למורה, שהכנו במיוחד כדי לסייע לך לבנות את התהליך, מפה שהיא הזדמנות לכל מורה ומורה לחדד את מה שהיא רוצה לומר, להתכונן, ולהקשיב לעוד אפשרויות שיכולות להיות מענה לשאלה – איך לנהל את השיח הזה?

תוכניות שבילים. להוביל חינוך למיניות בריאה בכיתה ובבית הספר שבילים – תוכנית הMid-career של מנהל חינוך ירושלים 20 מורים ומורות ירושלמיות כבר מלמדות מיניות בריאה בכיתה ומובילות שינוי בבית הספר! רוצים/ות להוביל חינוך למיניות מיטיבה בבית הספר? לקבל כלים להתמודדות עם הנושא בכיתה או בשיחה אישית, ולהיות מבוגרים/ות משמעותיים/ות יותר בחיי התלמידים/ות שלכם/ן? המסלול הזה הוא עבורכם/ן! בתוכנית תקבלו כלים וידע על מיניות בריאה, איך ללמד אותה בכיתה ואיך להתמודד בשיחה אישית עם הנושא. בנוסף תקבלו ליווי אישי כדי שתוכלו להרגיש הכי בנוח להטמיע את הכלים ולנרמל את השיח בכיתה ובבית הספר בכלל. בואו להיות חלק מהמהפכה הירושלמית בנושא מיניות בריאה בבתי הספר. הקורס בשיתוף עמותת "לדעת לבחור נכון".

תוכניות שבילים. קורס להכשרת מורים ומורות להדרכת סיורים בירושלים שבילים – תוכנית הMid-career של מנהל חינוך ירושלים בואו ללמד את ירושלים דרך הרגליים! להחיות את תוכנית הלימודים מחדש בעיר העתיקה והמגוונת בעולם, ללמוד איך לספר את הסיפור שלה ולהדביק את התלמידים והתלמידות שלנו באהבה אליה. אז מה בתוכנית? נקבל ידע וכישורים של מדריך ביד בן צבי. נלמד יחד איך לשלב אותם בתהליכי הלימוד וההוראה בכיתה ובבית הספר. בסיום הקורס מוענקת תעודת מדריכ.ת ירושלים (תו תקן). נשמע מעניין? תצטרפו אלינו לקורס מיוחד במינו! בשיתוף יד בן צבי.

הבופה באנו לפתוח לך את התיאבון! הכשרה ממוקדת למורות ומורים שרוצים להתנסות בכלים פדגוגיים וטכנולוגיים, שירעננו את ההוראה בכיתה! מה בתפריט? מפגשי עומק פדגוגיים קורסים לבחירה (2): קנבה למתקדמים / בינה מלאכותית / פודקאסט. מפגשים עם יוצרים על התליכי יצירה ויצירתיות: רחלי שלו | שלומית נעים נאור | יובל מלחי | דוב אברמסון התוכנית מוכרת לגמול של 30 שעות. בשיתוף מרכז פואנטה.

הארגז של ביתא. התלמידים והתלמידות שלנו חשופים בחודש האחרון לסרטונים ותמונות שמכילים תוכן אלים וקשה. הצפייה מייצרת אשליה של ידע והבנה טובה יותר של המצב ונותנת תחושה של וודאות למרות שאין. אנחנו, צוותי החינוך כל כך רוצים לשמור עליהם אבל לא תמיד יודעים איך עושים את זה נכון. איגדנו עקרונות לשיחה כיתתית בנושא שתוכלו להוביל כבר מחר.

הארגז של ביתא. לשתף או לא לשתף? מדריך למורה לדבר עם הצ'אט. ערכת מעברים; להתכונן לחטיבת הביניים. לבנות שיעור במציאות משתנה. איך נעצב היום את הזיכרון של מחר? 5 עקרונות לשיחה על חשיפה לתוכן אלים ברשת. איך לבנות מערך שיעור מותאם לשגרת חירום? איך לבנות את הגשר? איך לנהל מרחב בינתחומי בלמידה עצמאית? מגדלור ללמידה רב/בין תחומית

תוכניות שבילים. שואפים לקדם שיח מיטבי עם קהילת בית הספר. שבילים – תוכנית הMid-career של מנהל חינוך ירושלים קורס במתכונת קבוצתית אינטימית. בסיומו מוענקת תעודת בוגר/ת. מה בתוכנית? נלמד יחד איך לקדם שיח מיטבי, בריא ופורה עם קהילת בית הספר. נתנסה בלמידה פעילה ושיתופית. נפרק וננתח דוגמאות מחיי היום היום. בוגרי ובוגרות הקורס יכולים לקחת חלק בתפקיד חדש מטעם יחידת ההורות של מנח״י – ריכוז בית ספרי של תקשורת מיטבית בין הורים למורים. בשיתוף מכון אייכה, ובהובלת יחידת ההורות.

הפורום הפדגוגי הירושלמי (על יסודי) כי למידה היא הלך רוח! בואו להיות חלק מנבחרת פדגוגית עירונית פורצת דרך! במוקד התוכנית עומדת השאלה כיצד לחדד ולהתאים את התפיסה החינוכית הבית ספרית לתהליכי ההוראה והלמידה בבית הספר, והעיסוק ביצירת חיבורים והקשרים בעשייה החינוכית היומיומית. מה בתוכנית? מפגשים פרונטליים ללמידת עומק סיור לימודי פגישות ליווי אישיות משימות פרקטיקום בבית הספר

שומעות רגע?! חדר מורים פרק 32 חודשיים בדיוק עברו מאז השבעה באוקטובר, ותושבי העוטף עדיין רחוקים מאוד מהבית. בעוד רוב המורים ובתי הספר חזרו לשגרה מסוימת יש עדיין עשרות אלפי תלמידים מפונים שלומדים במסגרות חינוך מאולתרות שהוקמו במלונות, באוהלים ובקראוונים על ידי אנשי חינוך רבי תושייה מכל רחבי הארץ. שלום וייל הוא איש חינוך ירושלמי ש"התגייס" לשירות חינוכי של שלושה שבועות, במהלכם פעל להקמת מערך חינוכי למפונים במלון בים המלח.

שומעות רגע?! אי מבטחים חדר מורים פרק 31 לרבים מאיתנו כיום ישנה האפשרות לבחור עד כמה לחשוף את ילדינו הרכים למציאות הנוכחית, ובאיזו מידה להגן על בועת השלוה שלהם. אולם לרבים אחרים, הפריבילגיה הזו אינה קיימת; ילדים רבים היו חשופים לזוועות קשות, חוו סכנת מוות ממשית, ונעקרו מבתיהם ומסביבתם הבטוחה והאהובה. לתוך המציאות הבלתי אפשרית הזו נכנס ארגון Early Starters, שעוסק בהקמת מרחבים בטוחים לילדים פליטים באיזורי לחימה. אל יעל ואיתמר הצטרפה לשיחה יולי חרומצ'נקו, בעברה מורה, מנחת מורים ומנהלת תוכנית "החלוץ החינוכי", וכיום מנהלת פרויקט המרחבים הבטוחים במזרח אירופה – ומאז האסון בשבעה באוקטובר, גם כאן, בישראל.

שומעות רגע?! המורים של חורף 23 חדר מורים פרק 30 חלפו שבועיים וחצי של הלם ואלם מאז השבת השחורה שמוטטה את המציאות שלנו. כמורים ומורות, המצב דרש מאיתנו, לצד הזעזוע והאבל הלאומי והפרטי, להתגייס לחיזוק החוסן של תלמידינו, ובתוך כך- להגדיר מחדש את תפקיד מערכת החינוך. לכן, נפגשנו (מרחוק) לשתף בחוויות שלנו מהתקופה הנוכחית- מול התלמידים, מול הצוות ומול עצמנו, להציף מחשבות וכיוונים לעשייה, וכמובן- לשאול הרבה שאלות שכנראה יקח זמן עד שנמצא להן תשובה. שני פרקים שהקלטנו עוד לפני החגים וטרם פורסמו ימתינו לזמנים רלוונטיים יותר; ובינתיים- נשמח מאוד להצעות ובקשות לגבי נושאים או אורחים שתרצו לשמוע בתקופה זו. הערה חשובה: השיח שלנו בפרק הוא מהחוויה האישית שלנו, כמי שמלמדים באיזורים שבהם מתאפשרת למידה ברמה כלשהי. לרגע אנחנו לא שוכחים שרבים מהמורים והמורות בארץ עוד לא יכולים לחלום על איזושהי שגרה מינימלית- ונשמח להקדיש בקרוב פרק גם לחוויה המטלטלת של מורים ומורות באיזורי העימות.

שומעות רגע?! לשם שינוי חדר מורים פרק 10 האם מה שמערכת החינוך צריכה היא (עוד) רפורמה? לאחרונה התבשרנו על "רפורמת הבגרויות" שאמורה להיכנס לתוקף כבר בשנה הבאה ולשנות את פני ההיבחנות לבגרות במקצועות ההומאניים. בפרק נבחן את הרפורמה המתוכננת בגובה השטח – האם זו רפורמה שתעשה את השינוי המיוחל במערכת? מהן ההזדמנויות שהיא טומנת בחובה, ואילו השלכות בעייתיות היא עשויה להוליד? ולמה (לעזאזל) זה תמיד מרגיש כאילו המורים הם האחרונים שיודעים?

שומעות רגע?! מורים וזוכרים חדר מורים פרק 9 עבודת המורה היא מפגש בין נפשות. במהלך שנותינו בבית הספר אנחנו פוגשים מאות ואלפי תלמידים שנוגעים לנו בלב, וממשיכים הלאה בחייהם. ומה קורה כאשר חייהם של תלמידים או בוגרים שלנו נגדעים? מצטרפת לשיחה שושי חן בוסקילה, מורה לספרות ומחנכת בגימנסיה העברית בירושלים, כדי לפתוח סוגיה לא מספיק מדוברת, שהיא לצערנו חלק מחווית ההוראה של מורות ומורים רבים – כיצד מתמודדים עם אובדן של תלמידים?

עדיף כישלון מפואר חדר מורים פרק 5 רובנו לא אוהבים להיכשל. אבל במציאות – כולנו בסופו של דבר חווים כישלונות, גם אם אנחנו מתאמצים למנוע אותם. זה פשוט חלק מהחיים. אנחנו שואפים להיות מורים מושלמים – כאלה שאף פעם לא טועים. אנחנו שואפים שהתלמידים שלנו יחוו רק חוויות טובות ומנסים להגן עליהם מהעלבון הצורב של הכישלון – ובדרך אנחנו שוכחים שבעצם כישלונות ונפילות הם רגעים שמזמנים למידה וצמיחה יותר מכל רגע אחר. יעל ואיתמר מדברים על חשיבותם של כישלונות, על כישלונות "טובים" מול כישלונות "רעים", ועל החלום לפתח בקרב התלמידים והתלמידות שלנו תחושת מסוגלות פנימית שנכונה להתמודד עם כל אתגר.

תוכניות עומק לפיתוח זהויות מקצועיות נוספות למורים ומורות

הפרלמנט סלון למורות ומורים בתחילת הדרך בואו לקחת חלק בקהילה ירושלמית של מורות ומורים חדשים שתומכת, לומדת ומתפתחת יחד. הפרלמנט היא תוכנית ייחודית המבוססת על אמון בניסיון של כל אחד ואחת מכם. מפגשי הקהילה בתוכניות יתקיימו בהובלה עצמית של המשתתפים, ללא פיקוח ועם המון כלים והדרכה מאחורי הקלעים. אנחנו בביתא מאמינות שהמפגש עם מורים שמתמודדים עם אותם הקשיים וההצלחות היא הדרך הטובה ביותר ללמוד. מה בתוכנית? מפגשי קהילה אינטימיים בבתי קפה ירושלמיים. כנסים מקצועיים למורים חדשים עם כל מה שצריך לדעת ולהכיר- איך לקרוא את תלוש המשכורת שלי, מה ההזדמנויות שלי להתפתחות וצמיחה בעולם החינוך, הזהות החינוכית שלי ועוד ועוד סיור השראה בבית ספר שיפתח לכם את הראש. ערכת תוכן איכותית וייחודית לכל קהילה עם ליווי והדרכה על השימוש בה. ליווי פדגוגי מותאם אישית מטעם צוות ביתא מחנכים ו/או השתתפות בתצפיות על קולגות.

מעבדת החינוך קבוצת האיכות הירושלמית של מחנכים ומחנכות לחקר והשפעה! במעבדת החינוך נחקור את הפרקטיקות המקצועיות שלנו, נפתח רגישויות למה שנסתר מהעין ונשים דגש על המורכבות של חינוך הכיתה בעולם מואץ ומשתנה. במהלך התוכנית: נתמקד בחברי וחברות הקבוצה ונראה את הקבוצה עצמה כמטרה וככוח לחולל משמעות, שייכות ולמידה. נעסוק כל העת בחיבור בין הלמידה לעשיה, ונשלב בין התעמקות אקדמית לפרקטיקות בשטח. נחקור פרקטיקות לקידום אקלים כיתתי מיטבי באמצעות סיפורי מקרה והתנסות בשדה. נמשיג את הידע שלנו מתוך הניסיון וסיפורי המקרה ונחזור להשפיע באמצעותו בתוך בתי הספר נקיים מחקר משותף עם צוותים ממערכת החינוך במדינת בוואריה שבגרמניה. מעבדת החינוך תצא למשלחת למידה בגרמניה בתאריכים 1-7/11/23 ; ותארח בתחילת שנה"ל תשפ"ד את המשלחת הגרמנית בתאריכים 23-27/6/24. הגשת מועמדות לקבלה לתוכנית מותנת בעמידה בדרישות הסף: ותק של 3 שנים בתפקיד, הגשת קו"ח, מילוי שאלון עומק וראיון אישי, כמפורט בקול הקורא. התוכנית מוכרת לגמול השתלמות.

בית ספר ליזמים צעירים מתי לאחרונה נתנו הזדמנות לתלמידים שלנו לפעול מתוך כאב? שאלנו אותם מה מפריע להם? וכשיש משהו שמפריע להם – האם התלמידים שלנו מאמינים שהם בכלל יכולים להשפיע על המציאות? https://www.youtube.com/watch?v=ZrIGZ0EaKZM בית הספר הוא מקום מוגן – יש לו שומר בכניסה וגדר, מערכת שעות בנויה, עשרות אנשי צוות שמקדישים את עצמם לתלמידים, סדר מובנה, הפסקות למשחק ואוכל, ושעות מלאות בידע ותוכן. בית הספר הוא מקום מוגן, אך יש סוגיות חברתיות כל כך חזקות שמתעוררות במפגש בדרך, שגם שומר/ת בכניסה ומחנכ/ת מתמיד/ה לא יכולים למנוע אותן: תחבורה ציבורית – התלמידה שאיחרה לשיעור בגלל תדירות נמוכה של תחבורה ציבורית ; פערים חברתיים – התלמיד שהולך ברגל בית הספר ורואה את את ההומלס עוד מתאושש מלילה קר ; קיימות – התלמידה שמשכנעת את ההורים שהיא ממש בסדר בנסיעה ברכבת הקלה, כי הרכב הפרטי מזהם ; חרמות – התלמיד שמגלה שהוציאו תלמיד אחר מקבוצת הווטסאפ הכיתתית. לכל התלמידים האלו יש דרך שונה לבית הספר, ואיתה הם נכנסים בשער. סוגיות אלו באות עם התלמידים והתלמידות שלנו לבית הספר, ובמידה מסויימת נראה אותם כחסרי אונים מולן, או מקבלים אותן כעובדה מוגמרת אך זה לא חייב להיות כך! אקטיביזם ויזמות חברתית הם כלים חינוכיים לכל אדם, להשפיע ולעצב את המציאות בה הוא חי. התלמידים והתלמידות שלנו הם כבר בעלי השפעה – ברשתות החברתיות, באופן בו בוחרים להגיב למה שסובב אותם. הקניית כלים של אקטיביזם ויזמות חברתית מאפשרת לבני ובנות הנוער לצאת מהמקום הפסיבי על מנת לפעול לשינוי. כלים אלו תורמים להם לא רק כאן ועכשיו, אלא יקדמו אותם כבוגרים אחראיים, משפיעים, אכפתיים, שפועלים לקידום מטרות חברתיות ואזרחיות. תכנית החממה ליזמות חברתית, נוצרה בדיוק על מנת להעניק לבני הנוער כלים אלו והזדמנות להתנסות בהם. התוכנית שהיא שיתוף פעולה של המחלקה לחינוך חברתי במינהל החינוך ומרכז מאי, במחלקה לנוער שבאגף חברה – בעלת תפיסה הוליסטית לשינוי: במקביל לכך שצוותי תלמידים עוברים תהליך במפגש שבועי, המורים והמורות עוברים השתלמות ובכך הופכים לבעלי הידע בתחום, ובית הספר הופך לכר פורה ליזמות חברתית. בשנה שעברה סיימו את התוכנית חמישה בתי ספר בהם נוצרו מיזמים חברתיים, שנתנו מענה לשלל סוגיות חברתיות מתוך הכאב של התלמידים- מדיניות כלפי מתמודדי נפש, הטרדות מיניות, חוסר בידע פיננסי וחרמות. "אני יודעת שזו יכולה להיות אני, ובגלל זה המיזם הזה כל כך חשוב לי" אמרה לנו אחת התלמידות שהשתתפו בתכנית – החיבור בין האישי לחברתי, שמתפתח בעקבות יצירת המיזם החברתי, הוא אחד הבסיסים החשובים לאזרחות פעילה. על מנת לרצות לשנות תופעות רחבות, עליי לראות בהן גם כבעיה שלי, גם אם הן לא קרו לי אישית. בעזרת הקניית מיומנויות של חקר, קיום סקר שוק, בניית תכנית עבודה, מיקוד קהלי יעד, בניית טבלה תקציבית, עמידה מול קהל ועוד, התלמידים והתלמידות עוברים ועוברות תהליך בו הם אינם עוד חסרי אונים מול המציאות, אלא נדרשים להיות אקטיבים, להסתכל על המציאות, לנתח אותה ולבסוף גם למצוא את הפתרונות הכי ישימים ומדויקים כדי לתת לה מענה. אנו אמנם לא יכולות למנוע מסוגיות חברתיות רחבות להיכנס בשערי בית הספר, אבל יכולות לתת לבני הנוער כלים כדי להתמודד איתן! מעוניינת לייצר יזמות חברתית גם בבית הספר שלך? יש לתלמידי בית הספר שלך מיזמים חברתיים שצריכים עזרה לקום? – בשביל זה אנחנו פה ונשמח להיות בקשר!

בואו נדבר על כסף, זה לא מילה גסה! קווים לדמות תלוש המשכורת מחנכות ומחנכים מפתחים קריירה שבבסיסה עומדת תחושת שליחות עמוקה, אך עם שליחות לא הולכים למכולת. מתי בפעם האחרונה חשבנו על תלוש המשכורת? ממה הוא מורכב? על מה אנחנו אחראיים בתהליך חישוב השכר, ומה עוד אפשר לעשות כדי למקסם את המשכורת? בואו נדבר על כסף, זה לא מילה גסה!

זה תלוי (גם) בנו! תמונה1 ד"ר אדר כהן מנהל המחלקה ללימודי הוראה, ביה"ס לחינוך- האוניברסיטה העברית; לשעבר מפמ"ר אזרחות במשרד החינוך מסר חשוב למורה בתקופת בחירות מה הדרך הטובה ביותר להשפיע על עתיד החברה שלנו? הצבעה בבחירות בוודאי אינה הדרך היחידה להשפיע, אבל אני מניח שנסכים שהליכה לקלפי אינה מותרות או פינוק, אלא הכרח דמוקרטי, שכל מי שהארץ הזו חשובה לו צריך לקחת בו חלק. אולם, עצם ההצבעה תורמת מעט מאד לשיפור התרבות הפוליטית הדמוקרטית שלנו, אם אינה מלווה גם בשינוי נקודת המבט על הפוליטיקה. המונח פוליטיקה הפך בימינו שם נרדף לשחיתות, נכלוליות, אינטרסנטיות וסקטוריאליות. התרבות הפוליטית הישראלית – תרבות הצומחת "מלמטה" – משופעת בניכור, ייאוש, ותסכול מהמערכות הפוליטיות, ובציניות וסקפטיות לגבי יכולת ההשפעה שלנו עליהן. החשש מירידת שיעורי ההצבעה הוא ביטוי חשוב לכך, אך העיסוק בו מחמיץ את הטיפול בבעיה העיקרית. מה (באמת) אנחנו משדרים לתלמידים בדרך לקלפי? חלק גדול מאיתנו יוצאים אמנם להצביע, אך התחושה המלווה אותנו בדרך לקלפי ובחזרה היא של מיאוס וחוסר אמון במערכת הפוליטית, ללא קשר לאופן הצבעתנו או לזהות המפלגות שירכיבו את הממשלה בסופו של התהליך. התחושות הקשות הללו מחלחלות לכל מעגלי חיינו ומשפיעות על הדימוי של המערכת הפוליטית ועל הציפיות שאנחנו משדרים, באופן גלוי או סמוי, לתלמידות והתלמידים שלנו. חישבו לרגע על כל הצעירות והצעירים סביבכם, שחווים את המערכת הפוליטית כמעט לראשונה: המסר שאנחנו, כמבוגרים ומנוסים, מעבירים להם משפיע באופן כמעט בלתי הפיך על תפיסות עולמם לגבי הפוליטיקה. איזו תודעה דמוקרטית ניתן כבר לצפות שיפתחו ילדים ששומעים כל הזמן מהמבוגרים הסובבים אותם אמירות ציניות כמו "כולם מושחתים", "כולם רק רודפים אחרי הכסא / הכבוד", "זה משחק מכור של אינטרסים" ? באופן כזה, הניכור מהפוליטיקה משכפל את עצמו ואף מתעצם מדור לדור. נכון, המערכת הפוליטית שלנו (כמו בכל העולם, אגב) אינה מושלמת, והיא נגועה בשחיתות וחוסר ענייניות. נכון, לא כל הנבחרים שלנו הם גדולי הדור ולא כל ההחלטות שלהם כליל השלמות. נכון, יש הרבה מה לבקר ולתקן במדינה שלנו. אבל הבון-טון שהופך את הגישה הצינית ללגיטימית ואף למובילה, מאיים לשפוך את התינוק עם המים ולפרק את חדר האמבטיה כולו. בלי ציניות? בלי ציניות! כולנו הרי נסכים שללא מערכת פוליטית מתפקדת שנהנית מאמון ציבורי לא תהיה לנו תקומה, אולם איך נגיע ליעד הנכסף הזה? מסתבר שהדרך של הטחת האשמות חוזרות ונשנות בפוליטיקאים שלא עומדים בציפיות שלנו אינה עובדת. השינוי לא יכול להתרחש מלמעלה, אלא חייב לבוא מלמטה, מאיתנו. תרבות פוליטית, כמו כל מאפיין תרבותי אחר, אינה יכולה להיות מהונדסת "מלמעלה" באמצעות חוקים, אלא צומחת "מלמטה", מהאופן בו מתנהגים ההמונים. קחו לדוגמא את תרבות הנהיגה בישראל ובעולם: נוכל לאמץ את כל מערכת החקיקה וכללי התעבורה של קנדה, אך הדבר לא יועיל ללא שינוי מהותי בתרבות הנהיגה אצל חלקים נרחבים בציבור. שינוי כזה מתרחש לעיתים בשל חשש ופחד מאכיפה, או בשל שיפור התשתיות, אך מושפע במידה רבה מהאופן בו ילדינו רואים כיצד אנחנו נוהגים ומתנהגים בכביש ומה הם מפנימים כתוצאה מכך. הדרך לשינוי המיוחל בתרבות הפוליטית אינו שונה מכך בהרבה: חייבים לזכור ולהזכיר לעצמנו שכל מילה שלנו בכיתה מעצבת התנהגות ותפיסות אצל התלמידים. ככל שהם ישמעו מאיתנו יותר דעות שליליות ואף קטלניות על הפוליטיקה, כך גוברת הוודאות שגם הם יפתחו כלפיה אנטגוניזם מובנה. עלינו לזכור שלהיות אזרח בחברה דמוקרטית אינה תכונה גנטית או אינטואיטיבית, אלא פרי של תהליכי חינוך ארוכי טווח. בשלוש מילים: חינוך פוליטי פוזיטיבי אם אנחנו רוצים לחיות בחברה דמוקרטית בריאה יותר, שמנהיגיה יבינו בלי צורך בבתי המשפט מה אינו ראוי ומה פסול, עלינו לטפח חינוך פוליטי פוזיטיבי. הפיתוי להיות ציניים ונגטיביים הוא "לפתח חטאת רובץ" לכולנו, כל הזמן. לכן, לא רק שלפעמים צריך לחשוק שפתיים ולשדר אופטימיות לגבי הפוליטיקה ותפקידיה, אלא צריך לחנך לידע ולמעורבות פוליטית באופן יזום ובכל הזדמנות (ולא רק ערב הבחירות): לגרום לילדים להתעניין בחדשות ולדעת מה מתרחש במדינה; להסביר להם – לטוב ולרע – את המציאות (בהתאם לגיל כמובן, אפשר לעשות את זה בכיתה ב' כמו גם בכיתה י"ב); לדמות קלפי בכיתה או בביה"ס ולעשות מכך "חגיגה דמוקרטית"; לדון באקטואליה; לעודד אותם לפעול למען החברה ולהבין את מצוקות הזולת; להסביר להם ולחוות איתם יחד מה עושים במצב של צורך בקבלת החלטות מורכבות במרחב הציבורי (בית הספר הוא מרחב קלאסי כזה); לעודד אותם לשאול שאלות ולהביע ביקורת מנומקת. אל ארבעה בנים דיברה המורה יש ילדים חכמים, שכבר יודעים איך המערכת עובדת ויש להמשיך לעורר את סקרנותם. יש תמימים שצריך להסביר להם מהם מוקדי הכח ומה הסכנות בהם. יש שאינם יודעים לשאול ולהם אנו צריכים לפתוח פתח להבנת המערכת המורכבת הזו. המאתגרים ביותר הם אותם "רשעים", שלמדו כבר מאיתנו לבוז למערכת בשל מגרעותיה. הדיאלוג עם 'ארבעת הבנים' הפוליטיים הללו (וגם הבנות, כמובן) הוא בעצם דיאלוג של כל אחד מאיתנו עם עצמו, במאמץ לצמצום הציניות וחיזוק האמון ביכולתה של המערכת להשתפר. בלי כל אלו, יש סיכוי קטן שהדור הבא יצמח לחיות בתרבות פוליטית דמוקרטית משופרת משלנו. למערכת החינוך הממוסדת תפקיד חשוב מאד בחינוך פוליטי, וכל מנהלת או מנהל בית ספר צריכים לחשוב כיצד לעזור למורות שלהם לקדם זאת. האחריות בעניין זה היא על כולנו.

מחנכות מחוללות זהות בממ"ח בתכנית נעמוד על הקשרים שבין גיבוש הזהות לפדגוגיה, ובאופן בו היא באה לידי ביטוי בשיעורי הקודש (ובכלל) בכיתה. מה בתוכנית? ∴יצירת קהילת איכות של מחנכות שלומדות יחד. זיהוי הפערים בין זהות המחנכת לזהות התלמידות ודיוקם. חשיבה על ההתנהלות מול שאלות קשות בנושאי אמונה. חיבור התלמידות לזהות החרדית תורנית שלהן. פיתוח כלים להובלת מעגלי שיח בנושאים רגישים. יצירת זיקה בין שיעורי הקודש לחיי היום-יום של התלמידות.

הנחיית קבוצות הכשרת מורים/ות להנחיית קבוצות במסגרות חינוכיות ומעגלי שייכות נוספים שבילים – תוכנית הMid-career של מנהל חינוך ירושלים בהתבוננות בכיתה שלך מתגלה קבוצה פועמת מלאה באינטראקציות, קונפליקטים והזדמנויות ללמידה משותפת על יחסים וקשרים? הנחיית קבוצות מעניינת אותך? רוצה להעמיק יותר ולקבל תעודת הנחייה על הדרך? מה בתוכנית? נלמד יחד איך לרתום את הדינמיקה החברתית בכיתה לצמיחה משותפת, ללמידה רגשית-חברתית, וללמידה אקדמית. נקבל כלים פרקטיים לשימוש בכיתה. בסיום הקורס מוענקת תעודת מנחה קבוצות. בשיתוף מכון מגיד.

ירושלים היא עיר – מקום המהווה משאת נפש, סמל ומוקד לעליה לרגל ובה בעת מוקד למאבקים משחר ימי ההיסטוריה. התפיסות השונות של ירושלים והתביעות לבעלות עליה הן חלק ממה שהופך אותה ל"טקסט" חי עבור תושביה ועבור רבים אחרים. הבדלים בין מערכות החינוך והפערים בין בתי הספר משקפים את המתח המתמיד בו נתונה ירושלים על אוכלוסיותיה המגוונות. מפגש בין מורות יהודיות וערביות בירושלים אינו דבר שבשגרה.