"פואנטה היא מפנה פתאומי שחל ביצירה, בדרך כלל בסופה או לקראת סופה. הפואנטה מתגלה באמצעות מידע שמתגלה לדמות הראשית בסיפור. בעקבות הגילוי חל שינוי בהבנה של הדמות ובקריאה חוזרת מסתבר שהרמזים נמצאו לאורך היצירה, אך לא הובנו כראוי". )ציונית, 2003( במרכז פואנטה לחדשנות חינוכית הגיבורים הם נשות ואנשי החינוך, הילדים והילדות, אלו המגיעים למרכז כדי להגשים חלומות, ללמוד ולהתפתח ולהפתיע את כולנו. הרמזים לתהליכי השינוי נמצאים כאן כבר שנים. קצב התפתחות הטכנולוגיה, השינויים במבנים החברתיים, הנגישות למידע והיכולת לעשות דברים באופן קל, פשוט ומהיר הם כל הרמזים שאנחנו צריכים כדי להבין את ה-פואנטה. את מרכז פואנטה הקים מנהל חינוך ירושלים בשנת 2019 כמרכז החדשנות של שכונת גוננים בירושלים. אנחנו מאמינים ששכונת גוננים היא מקום מופלא בעל עושר תרבותי וחברתי. האופי של השכונה מתבטא בקהילה שלה, במוסדות החינוך ובאנשים שבה. אנחנו מאמינים שליווי נכון לבתי-הספר בשיתוף העושר השכונתי מסייעים לבתי-הספר לשמור על הרלוונטיות שלהם ולתמוך במורות ובמורים שתפקידם לפתח אצל תלמידיהם את המיומנויות הנדרשות למציאות בעולם כיום. במרכז אנחנו עובדים עם 33 בתי-ספר משכונת גוננים, בהם כשנים עשר אלף תלמידות ותלמידים וכ700- נשות ואנשי חינוך. בתי-הספר שייכים לחינוך הממלכתי, לממלכתי-דתי ולחינוך הממלכתי הערבי, בהם בתי ספר בחינוך היסודי, בחינוך העל-יסודי ובחינוך המיוחד. זו בהחלט שכונה מיוחדת ואנחנו גאים להיות בה חלק משמעותי. מרכז פואנטה ערוצי הפעולה במרכז עבודה עם מורי השכונה אנחנו עובדים עם מורות ומורים בשכונה בתהליך ליווי, הנחיה והכשרה צמודה לפיתוח יחידות למידה מבוססי מיומנויות, לפיתוח כישורי הנחיה ולתהליכי למידה המבוססים על התנסות. מובילי המרחבים שלנו עובדים עם המורים בתכנון מערך הלמידה, בבניית השיעורים ובהעברתם בפועל במרכז שלנו. המורים מגיעים למרכז וכאן, במעבדה להתנסות פדגוגית, מותר לנסות, לטעות ואפילו להצליח! התנסות זו מאפשרת למורים ללמוד בליווי צמוד מההתנסות בכיתתם ולהתפתח מקצועית ואישית כמקצוענים בתחומם. במרחבים שלנו תמצאו את מרחב יצרנות דיגיטלית, מלאכה, ניו-מדיה, למידה חוץ כיתתית ואת ההאב הטכנולוגי, כל מרחב מצויד עם האמצעים הרלוונטיים. ליווי מנהלות וצוותים מובילים המנהלות )כי רוב המנהלים הם מנהלות( והצוות המוביל של בית הספר מקבלים ליווי צמוד של מלווה קבועה, והיא עוזרת להם להוביל את תהליך השינוי הבית-ספרי, לחשוב על החלום הפדגוגי שלהם, לבנות ולהוציא לפועל תוכנית שינוי פדגוגית וארגונית, מקיימת וישימה ברחבי בית-הספר. התהליך שהתחילו לעבור המנהלת והצוות המוביל עובר במהרה למהלך שינוי עמוק בכל תחומי בית-הספר. פדגוגיה קהילתית כבר ציינו שגוננים היא שכונה מיוחדת? יש בשכונה הזדמנויות רבות ללמידה, להתפתחות ולשיתופי פעולה והן יכולות לעזור לתהליכי למידה ולמרקם הקהילתי. בתהליך הפדגוגיה הקהילתית אנחנו לומדים מהמרחבים הפיזיים שנמצאים מחוץ לבית הספר ומהאנשים ומהקהילה שנמצאים בסביבת בית הספר. אנחנו לומדים איך אפשר לחבר בין בתי-הספר ובין בתי-הספר לקהילה שמקיפה אותם, ואיך אפשר לגרום לעשייה חינוכית ייחודית ומשמעותית בתוך השכונה. בין כישרון למיומנות "הילדה כישרונית ב.." אנחנו נוטים לשבח ולעודד, לעיתים אף מתבלבלים בין המשמעות של הכישרון ומידת השפעתו על הישגים באופן כללי. אנו חושבים שיש אנשים שהם כישרוניים בתחום מסוים ויש שאינם. דוגמה בולטת אפשר לראות במיומנויות של יצירתיות או חשיבה יצירתית. יש אנשים שמאמינים שהם יצירתיים ואחרים המאמינים שהם לא: "או שנולדתי יצירתי או שלא, ואני לא.." אנחנו שומעים מבוגרים וילדים אומרים לא פעם. הספרות המקצועית מציעה לנו משקפת שונה: אכן לכולנו יש כישרונות, יכולות מסוימות שבאופן טבעי אנו טובים בהם יותר מאחרים. יש הבולטים יותר בתחומים כמו מוזיקה, אמנות, שפה, חשבון וכן הלאה. לצד זאת, לכישרון לבדו יש גבולות, הוא יכול לסייע לאדם רק עד רמה מסוימת, כל עוד הוא לא ישקיע מאמץ לפתח אותו לרמה של מיומנות. אנג'לה דאקוורת' בספרה גריט )2017( מתארת שתי נוסחאות הממחישות את הרעיון: כישרון x מאמץ = מיומנות מיומנות x מאמץ = הישגים כל מיומנות ניתנת לפיתוח אצל ילדים. מטרתו של מסמך זה היא לסייע לכם להכיר פרקטיקות לפיתוח מיומנויות בקרב ילדים. מה היא למידה מבוססת מיומנויות? למידה מבוססת מיומנות היא גישה פדגוגית ממוקדת לומדים, ששמה דגש על פיתוח שיעורים ויחידות לימוד ממוקדי פיתוח מיומנויות. גישה זו באה לתת מענה לצורך הגובר ועולה בפיתוח מיומנויות המאה ה21- בקרב לומדים. בלמידה מבוססת מיומנויות נקודת ההתחלה בפיתוח שיעורים ויחידות לימוד ממוקמת בחיבור הוליסטי בין המיומנויות שאנו רוצים לפתח לבין הידע שאנחנו רוצים להקנות. ישנן גישות חינוכיות שונות השמות דגש על מיומנויות, וניתן לשלב בינן לבין למידה מבוססת מיומנויות, למשל למידה מבוססת התנסות, למידה מבוססת פרויקטים או למידה המבוססת על פתרון בעיות. עם זאת, בתכנון של יחידות הלימוד יש לשים דגש על צורכי הלומדים, על סגנונות הלמידה ועל פעילויות למידה וסביבה המאפשרים למיומנויות לבוא לידי ביטוי ולהתפתח. בדומה לעבודה על שרירי הגוף באימון גופני, שבה בכל פעולה של הגוף אנחנו מפעילים כמה שרירים במקביל, כך גם בלמידה – כמעט בכל פעולה או אינטראקציה הקשורה אליה אנו נדרשים להפעיל במקביל כמה מיומנויות. אנחנו מאמינים שיש ערך בעבודה עם מיומנויות, כאשר בכל פעם מתמקדים במיומנות אחת עד שמצליחים לאמץ דפוס חשיבה של למידה המבוססת על מיומנויות שונות. יש כאן שינוי בחשיבה ובאופן העבודה, שלנו כמורים ושל התלמידים שלנו, ולכן אנחנו צריכים לאמץ דפוס זה באופן הדרגתי. נקביל את עולם המיומנויות לתפריט של מסעדה. לרוב, התפריט מחולק לכמה תחומים: מנות ראשונות, מנות בשריות, דגים, פסטות וקינוחים. כל תחום מורכב מכמה מנות, וכל מנה מורכבת מכמה מרכיבים. במסעדה אנחנו יכולים "לשחק" עם המרכיבים, לבקש שהמנה תהיה חריפה יותר או פחות או לשנות מרכיב זה או אחר שישפיע על טעמה של המנה. באופן דומה, כשנפתח את "תפריט המיומנויות שלנו" נראה סוגים שונים של מיומנויות: שיתוף פעולה, למידה עצמאית, חשיבה יצירתית ועוד. כשניכנס לתחום מסוים בתפריט נראה שכל מיומנות מורכבת מכמה מנות, מכמה תתי-מיומנויות, מאחר שמיומנות אינה עומדת לבדה אלא מורכבת מכמה מיומנויות. תתי-המיומנויות האלו הן המנות שלנו, וכל מנה מורכבת ממרכיבים. אנחנו קוראים להם התנהגויות מצופות – ההתנהגות שאנחנו מצפים לה מהתלמידים. בלמידה מבוססת מיומנויות אנחנו מחלקים את תהליך הלמידה לשלושה שלבים:
